עבודת סולו מאת ובביצוע תמר בורר בשיתוף עם ההרכב המוסיקאלי תדר – גל תושיה , דוד עובדיה.

היצירה נוצרה בהשראת הספר "הדרך הצרה לאוקו"- יומן מסע שערך המשורר היפני הגדול מאצואו באשו לצפון האי המרכזי בונשו.

"הר השיער השחור היה עטוף בערפילים, והשלג עדיין לבן"

המחול של תמר הינו מחול בוטו המשקף עולם פנימי ויחסיו עם ממדים שונים של תכנים, זמן ומקום. המוסיקה של תדר יוצרת תדרים צליליים המצטרפים יחד למשטחים שקופים ועמוקים כאחד. בשילוב עם העבודה הקולית של תמר, נוצר מרחב מחייה מהפנט שמעצים את התחושה החשופה שיוצר המחול.

הבמה מכוסה בשכבות דלילות של אבקה לבנה, אפקט שמקנה למרחב העבודה תחושה של עולם מרוחף. במהלך המופע נושפת הרקדנית "עננים" של אבקה לבנה, שמעצימים את חוויית הריחוף. תנועתה של תמר על פני עננים אלה מייצרת סימנים, מסלולים וכמו ציורים על פני הבמה והופכים אותה לנוף מעולם אחר.

משך :20 דקות

"יש ביצירותיה של תמר בורר אוירה מיוחדת במינה של פיוט בחלל. מינמליזם מוכתב אבל גם מרצון וכבחירה. משהו המזכיר את פיוטי ה"הייקו" היפני: מעט המחזיק את המרובה". גיורא מנור

לראש הדף ^